אוצר דברי תורה

נאמר: "תורה צוה לנו משה, מורשה קהלת יעקב".

המילה "מורשה" מעניינת מאוד. התורה לא אומרת רק שמשה לימד אותנו תורה, 

אלא שהיא הפכה להיות ירושה של עם ישראל. 

ירושה היא דבר שאדם מקבל מהדור הקודם, 

אבל האחריות שלו היא לא רק לשמור אותה לעצמו - אלא להעביר אותה הלאה.

וזה אולי אחד המסרים הגדולים של סיום התורה. 

משה עומד להיפרד מעם ישראל, 

והוא יודע שהוא לא ימשיך איתם לארץ. 

אבל התורה שקיבלנו ממנו ממשיכה לעבור מדור לדור.

כל אחד מאיתנו הוא חוליה בשרשרת. 

קיבלנו תורה, ערכים, מסורת ואמונה מההורים ומהדורות שלפנינו. 

עכשיו השאלה היא: מה אנחנו מעבירים לילדים ולדור הבא?

ויש כאן נקודה עמוקה עוד יותר: 

ירושה אינה דבר שאנחנו ממציאים. 

אנחנו מקבלים אותה כפי שהיא, 

אבל יש לנו אחריות לשמור עליה, לחיות אותה ולהעביר אותה הלאה.

לכן נאמר: "תורה צוה לנו משה, מורשה קהלת יעקב" 

משה מסר, אבל עם ישראל הוא שממשיך את השרשרת.

עלינו לזכור שאנחנו לא רק אנשים שקיבלו תורה. 

אנחנו גם האנשים שעליהם מוטלת האחריות 

שהתורה תגיע בשלמותה לדור הבא.